על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מוטלות מספר רב של הגבלות על כל חייב אשר מקבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
במאמר זה אציג את המגבלות העיקריות שכל חייב (אדם פרטי, עוסק פטור או עוסק מורשה) נדרש לעמוד בהן על מנת לזכות בהפטר חלוט (פטור מכל חובות העבר).
מהן ההגבלות שמוטלות על חייב בהליכי חדלות פירעון?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, קובע מספר הגבלות אשר מוטלות על כל חייב אשר נכנס להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מטרת העל של ההגבלות היא לשמור על תקינות ההליכים המשפטיים וכמובן, למנוע מצב בו החוב גדל בזמן התנהלות ההליכים מול החייב.
בין המגבלות העיקריות אשר מוטלות על כל חייב ניתן למצוא:
- צו עיכוב יציאה מהארץ – מרגע קבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, נאסר על החייב לצאת מהארץ עד לסיום ההליכים בעניינו.
- הגבלה פיננסית בבנק – מרגע קבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, החייב מוגדר "מוגבל מיוחד" ולא יתאפשר לו לפתוח חשבונות בנק, למשוך שיקים או להשתמש בכרטיסי אשראי אשר מעניקים קרדיט למשתמש. חשוב לציין, כי החייב יכול להנפיק כרטיסי אשראי דביט (כרטיס נטען) אשר מאפשר לו להתנהל בצורה הדוקה יותר מול הבנק.
- איסור על הקמת תאגיד – מרגע קבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, החייב אינו יכול לקחת חלק בהקמה של תאגיד חדש או בהשתתפות בתאגיד קיים. אם החייב מעוניין לפתוח עסק פרטי הוא יוכל לעשות זאת במסגרת של עוסק פטור או עוסק מורשה.
במידת הצורך ניתן להסיר הגבלות וחסמים לתקופה קצרה על ידי הגשת בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון. לדוגמא, ניתן להסיר צו עיכוב יציאה מהארץ במקרים מהותיים של שמחה משפחתית או חלילה, מחלה ופטירה של אדם מדרגה ראשונה אשר נמצא בחו"ל.
כמו כן, חשוב לציין שבמקביל להגבלות אשר מוטלות על החייב, כל חייב נדרש לעמוד בשאר התנאים הקבועים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (הגשת דו"חות תקופתיים, תשלום חודשי לקופת הנשייה, שיתוף פעולה עם הנאמן המיוחד וכדומה).
לסיכום, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מהווה בשורה של ממש ואפשרות לפתיחת דף חדש בחייהם של אלפי חייבים אשר עד היום התקשו להסדיר את חובותיהם. טרם הגשת בקשה לפתיחת הליכים ליחיד מומלץ להתייעץ עם עו"ד אשר מתמחה בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי. עו"ד מיומן, מנוסה ומקצועי יוכל לנתח את הרכב החובות של כל חייב וליצור אסטרטגיית פעולה מותאמת אישית.