דילוג לתוכן
  • עמוד הבית
  • כתיבת מאמר אורח ב – Legalist
  • יצירת קשר
Legalist
  • עמוד הבית
  • מקרקעין ונדל"ן
  • חדלות פירעון
  • דיני משפחה
  • דיני נזיקין
  • משפט מנהלי ועתירות
  • פלילי
    • דיני תעבורה
  • עמוד הבית
  • מקרקעין ונדל"ן
  • חדלות פירעון
  • דיני משפחה
  • דיני נזיקין
  • משפט מנהלי ועתירות
  • פלילי
    • דיני תעבורה
חדלות פירעון ושיקום כלכלי: מה קובעת הרפורמה החדשה?
ראשי » חדלות פירעון » חדלות פירעון ושיקום כלכלי: מה קובעת הרפורמה החדשה?

חדלות פירעון ושיקום כלכלי: מה קובעת הרפורמה החדשה?

צוות אתר Legalist 12 ביולי 2023 סגור לתגובות על חדלות פירעון ושיקום כלכלי: מה קובעת הרפורמה החדשה?
פייסבוקטוויטר

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף בספטמבר 2019 והוא רפורמה שהתקבלה בברכה בעולם המשפט הישראלי. החוק החדש שינה את הליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל בישראל בצורה ניכרת ויש בו נקודות אור לחייבים מצד אחד ויתרונות לנושים מן הצד השני.

אחד החוקים המשמעותיים ביותר שמשפיע על החיים של עשרות אלפי ישראלים מדי שנה, עבר בשנת 2019 בתזמון מצוין של טרום קורונה.

החוק עבר במסגרת הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל ונועד לפשט ולהקל על התהליך הן עבור החייבים והם עבור הנושים. במשך שנים ארוכות היה מדובר בתהליכים ארוכים, בדרך כלל לא הוגנים או הגיוניים וללא פתרון אמיתי למצוקה של החייבים או הנושים המעורבים בהם. כעת המצב שונה.

מהן ההגבלות שמוטלות על חייב בהליכי חדלות פירעון?

מה הם עיקרי הרפורמה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

החוק מבטל את הליך איחוד תיקים באמצעות הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, אך הותיר אפשרות לאיחוד תיקים 3%. כלומר ניתן להגיש בקשה לאיחוד תיקים בפריסה לגובה תשלומים של 3% מהסכום הכולל מדי חודש. במקרים אחרים העניין יועבר להליך של חדלות פירעון.

החוק גם מחלק את האפשרויות העומדות בפני מי שחייבים עד 50,000 ₪, עד 150,000 ₪ או מעבר לכך. עבור כל גובה חוב יש אפשרות שונה להגשת המסמכים ופתיחת התהליך. כמו כן יש כמובן הבדל בין פשיטת רגל של אדם פרטי ובין תאגיד (חברה).

מומלץ לפנות לשירותי עורך דין חדלות פירעון לפני כל החלטה שתקבלו בעניין זה וכל מקרה לגופו.

מהו הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

התהליך עצמו מורכב מכמה שלבים שיש לעבור כדי לסיים את התהליך.

  • הסדר תשלומים ואסיפת נושים – יש ניסיון של נציג בית המשפט להביא אל מצב של הסדר חובות בין החייב והנושים השונים שלו. במידה והדבר מסתדר להסכמת כולם, אז יש הסדר כזה ואם לא, ממשיכים הלאה לשלב הבא.
  • צו פתיחת הליכים – הצו כולל הגדרות ותנאים של סכום תשלום חודשי שישלם החייב לנושים, היקף החובות שעליו לעמוד בהם וכן הלאה. לנאמן בית המשפט יש 9 חודשים להגיע להחלטות לגבי נושאים אלו. בינתיים הוא רשאי לעצור את כל ההליכים מול החייב, לבטל עיקולים או הגבלות אחרות של הוצאה לפועל אם יש כאלו. במקביל החייב נתון לתקציב מחייה חודשי לו ולמשפחתו, מגבלות שונות של אי יציאה מהארץ, התנהלות באשראי בלבד ועוד.
  • צו שיקום כלכלי – למעט מגבלות ותנאים שונים של מקרים עליהם לא ניתן לקבל הפטר חוב, המטר ההיא לאפשר לחייב לעבור את התהליך בצורה מכובדת וכשהוא עומד על הרגליים מבחינה פיננסית בסיומה. כלומר, יהיה לו ולמשחתו תקציב הוגן לאורך התקופה בה הוא משלם את החובות שלו לנושים השונים על פי היכולת שלו (כפי שפסק נאמן בית המשפט).
  • קבלת הפטר חוב – במידה והחייב עמד בכל ההתחייבויות שלו הוא יגיש בקשה לקבלת הפטר חוב אשר מנקה אותו מכל חוב שהיה לו בעבר והוא כעת עם הפנים קדימה.

החוק החדש יעיל הרבה יותר ממה שהיה קודם לכן ומביא את כל התהליך לסיום כעבור 3-4 שנים לכל היותר בד"כ. כבר אין תיקים שמתנהלים לאורך 20 שנים או חייבים שרק משלמים את הקנסות והריביות שלהם לאורך שנים ארוכות בלי אור בקצה המנהרה.

המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עו"ד יעל דינר לענייני פשיטת רגל בחיפה אשר מעניק ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לחייבים פרטיים ועסקיים. 

פייסבוקטוויטר

אודות המחבר

להציג את כל הפוסטים של צוות אתר Legalist


« פוסט קודם
פוסט הבא »
עקבו אחרינו בפייסבוק

© כל הזכויות שמורות לאתר ליגליסט (Legalist) – מגזין משפטי / פורטל משפטי לציבור הרחב.

קידום על ידי Signup קידום אתרים
תנאי שימוש • מדיניות פרטיות • הצהרת נגישות

גלילה לראש העמוד